זוגיות-אהבה-החזרת-אהבה|חלק ב

הגדרת האהבה

מקובל לומר, שלא ניתן להגדיר את מושג ה'אהבה' במילים. הקושי נעוץ בעובדה, שאהבה היא תהליך רגשי, ויש קושי לאדם לבטא את רגשותיו ולהבהירן.

האהבה מסוגלת לנתק את האדם מעיסוקיו ולמנוע ממנו כל חשיבה על דבר נוסף.

כאשר אדם אומר: "אני אוהב", הוא מבטא את תחושת ההנאה שחש ברגשותיו. כוונתו לומר: "אני נהנה מאוד להיות במחיצתך, אני נהנה מאוד להעניק לך". למעשה, לא האהבה הסתמית מקשרת בין האוהב לנאהב, אלא ההנאה הנוצרת מהקשר שביניהם.

אצל רוב האנשים ההנאה ממזון היא הנאה כפייתית, וחזקה יותר מאשר הרצון לחפש נוף מרהיב. הבורא יצר דחף כפייתי לאכילה, משום שהאוכל הוא צורך קיומי. בהנאות המלוות את הצרכים הקיומיים הטביע הקב"ה עוצמה רבה, כדי להבטיח שהאדם אכן ימלא את הצורך החיוני שלו.

המוזיקה למשל, אינה צורך קיומי לאדם, ולכן על פי רוב, אין לאדם משיכה כפייתית לשומעה.

מחמת הצורך הקיומי של החיים והמשכם, הטביע הבורא משיכה בין בני זוג. ללא משיכה זו, לא היו בני זוג מעוניינים לכבול את עצמם זה לזה במסגרת נישואין. וזאת מחמת רצונו העז של אדם בעצמאות ובחופש.

תפקיד ההנאה

האהבה היא אחת מסוגי ההנאות, המסייעת לקשר בין בני זוג.

לצורך זה עלינו לבחון את תפקיד ההנאה בעולמו של המין האנושי.

כאשר רצה הקב"ה לקשר בין האדם לבין המצויים בסביבתו, הוא ברא בסביבתו של האדם גורמים המספקים לו סוגי הנאה שונים, ובאישיות האדם הוא יצר מנגנונים קולטי הנאה. בנוסף לכך, הטביע הקב"ה באדם רצון ליהנות הנאות רוחניות וגשמיות כאחד. במטרה לקשור את מקבל ההנאה, אל מעניקי ההנאה.

דוגמה לכך, הקב"ה רצה שבני אדם יאכלו מזון שיקיים את גופם, משום כך הוא נטע בהם תחושת הנאה מאכילת מזון. מסיבה זו, כאשר האדם כבר אכל ושבע, הנאתו פחותה מהנאתו בעת שהיה רעב.

משמעות הדבר, כי ההנאה אינה אלא אמצעי כדי לקשור את האדם למעניקי ההנאה. אנשים סבורים לא פעם, שההנאה הינה מטרה בפני עצמה. מסקנה זו דומה לתפיסת עולמו של ילד אודות מטרת ממרח השוקולד שעל פרוסת הלחם. הילד רואה בממרח מטרה ולא אמצעי, והוא נאלץ לאכול את פרוסת הלחם כדי ליהנות מן הממרח.

מאוהבים באהבה

דומה לכך הוא המצב הנוצר בין האהבה לבין ההנאה הגלומה בה.

נוכחנו, שתפקידה של האהבה ליצור קשר עם הזולת בסיוע ההנאה המאפיינת אותה. עם זאת, רוב האנשים רואים בטעות בהנאה, מטרה בפני עצמה. למעשה, הם אינם מאוהבים בבן הזוג, אלא מאוהבים באהבתם, כלומר, נמשכים אל ההנאה שהם חשים בקשר שנוצר עם בן הזוג.

הם רודפים תדיר אחרי חוויות האהבה. ומדלגים על העניין העיקרי, החשוב יותר, על שלב הקשר העמוק בין בני הזוג. ממש כמו אותו ילד המעדיף ללקק את הממרח מעל פרוסת הלחם, ומדלג על המטרה העיקרית - אכילת הפרוסה.

מבט שגוי זה, הרואה בהנאה שבאהבה מטרה בפני עצמה, גורם לכך שרבים מהזוגות הנשואים אינם משקיעים די מאמצים כדי ליצור קשר עמוק עם בן הזוג. הם נהנים זה מזה, ודי להם בכך.

למעשה, הם מפסידים את ההנאה האמיתית והעיקרית, משום שאינם מודעים לעובדה הבסיסית, שככל שיגדל ויתהדק הקשר ביניהם, עוצמת ההנאה האפלטונית שבאהבה תגדל באותה מידה.

כדי להבין את הרעיון לעומקו, הבה נעקוב אחר השימוש בגורמי הטעם וההנאה שבמאכלים - בתבלינים ובחומרים ממתקים. על פי רוב אין אוכלים אותם בפני עצמם, אלא מוהלים אותם בדברי מאכל. כך לדוגמה, הסוכר נועד להמתיק את התה. אמנם ניתן לבלוע כפית סוכר גדושה, והעושה כן ייהנה ממתיקות הסוכר, אך למעשה, לא לכך נוצר הסוכר, אלא כדי להמתיק את טעם המאכל. יתר על כן, מי שיתמיד באכילת סוכר, עלולה בריאותו להנזק.


בדומה לכך הוא גם הקשר בין בני הזוג: אמנם ניתן 'לדלג שלב', כלומר, לוותר על קשר עמוק ולחוש בהנאת אהבה גם ללא קשר אמיתי, אך כאמור, תהיה זו התאהבות באהבה ולא בבן הזוג.

הנאה זו היא בת חלוף, אהבה עצמית ולא אהבת הזולת. אין זה מן הנמנע שברבות הימים עלולה היא לגרום לדחייה.

כבר אמר שלמה המלך, החכם מכל האדם: "דבש מצאת, אכול דייך, פן תשבענו והקאתו" (משלי כ"ה, ט"ז). כאשר הדבש הוא המזון העיקרי, האוכל ממנו כדי שביעה, יחוש תחושה נוראה. גם בקשר שבין בני הזוג כך הם פני הדברים. כאשר הם מנצלים את ההנאה בצורה מופרזת וחסרת גבולות, הם שוחקים במשך הזמן את עוצמת ההנאה שבאהבה.

קשר הנישואין נועד לקשר כל אחד מבני הזוג בעבותות של חיבה לזולתו. ככל שתרבה ותתרחב ההענקה ההדדית ביניהם, ותהיה כולה מכוונת למען הזולת, באותה מידה תגדל עוצמתה של התוצאה - חיבה כנה ונעימה תשרור ביניהם. הם יפתחו יחדיו מערכת המעניקה חוויה נעימה, ובכך ייצרו גם מקום אידיאלי להתרחבותה של המשפחה. בניהם שיוולדו, ישהו בבית חמים, בית המאפשר להם גדילה והתפתחות חלקה ללא מתחים. בית מלא באהבה ובהענקה אחד לשני.

את מי אתה אוהב?

כאשר אדם אומר: "אני אוהב מישהו", כוונתו למישהו זולתו.

אולם כאשר נעמיד את האהבה במבחן המציאות, נמצא שכל אדם אוהב את עצמו. יתר על כך, כל מסכת חייו נעה סביב ציר אחד גרידא - הפקת רווחים מהחברה שסביבו. וזאת, אף בעת שהוא פועל למען אחרים. גם בבואו להינשא, המחשבה המלווה אותו היא: 'מה יצא לי מנישואין אלו?' ולא: 'מה יצא מכך לבן זוגי?' הדאגה לשלומו של בן הזוג דומה לדאגתו של אדם ליציבותו הכלכלית של הבנק שכספו מושקע בו. הוא כלל אינו דואג לפקידי הבנק ואף לא לבעליו, הוא מעוניין להבטיח שהשקעתו תוחזר לו בעת שירצה.

במה איפוא תיבחן האהבה, האם היא אהבה עצמית או אהבת הזולת?

כאשר בן הזוג מעניק לזולת את מחסורו, רק כשיש לו ענין אישי לעשות זאת, ברור, שהוא אינו אוהב את הזולת, אלא את עצמו.

העניין האישי הוא המביאו להעניק לזולת. לעומת זאת, כאש ר אדם מעניק לזולת גם כאשר הדבר אינו נוח לו, הדבר מוכיח שהוא אכן אוהבו אהבה כנה.

הנאמנות, הדאגה הכנה לבן הזוג והרצון להיטיב לו בכל עת ובכל מצב, הם המבטאים את האהבה, את היסודות האיתנים שהבית נבנה עליהם ואת חוסנה של המשפחה. את חוזקו של הקשר ניתן לבחון לאורך השנים. קשר אמיתי הולך ומתהדק, ואף הולך ומעמיק.

הבנת המושג אהבה היא הבנת האלוהות,הבורא יצר את האדם יש מאין ונפח באפו נשמת חיים ומכיוון שהאדם היה בודד בעולמו יצר עבורו את האישה ואכן אם ניקח את המילים איש ואישה ונוריד את האות י ואת האות ה נקבל את המילה אש ואכן כאשר אהבת בני הזוג היא אהבה טהורה ונקיה ללא תנאים היא כמו אהבת הבורא לבני האדם אך אם מתערבבים אינטרסים בתוך האהבה הזוגית נוצר אש בין בני הזוג הגורמת לא אחת לפרידה.

כעת כשהבנו מהי אהבה ומהם התנאים לקיומה נבין כיצד מתבצע תהליך ההחזרה.

ראשית חשוב לציין שכול תהליך שאינו מגיע ממקום של קדושה וטהרה ואנרגיית האלוקות האין סופית סופה להיכשל ואף ליצור נזק ואכן לא אחת אני שומע ורואה מקרים קשים של אנשים שפנו לכול מיני שעוסקים בכישוף ובכול מיני המצאות שלא ממחוזותינו ולא רק שלא החזירו את האהבה אלא גרמו נזק קשה לאדם הפונה שמזלו מתהפך ואינו מצליח ליצור זוגיות ובעיות רבות אחרות מלוות אותו,על כן חשוב מאוד להיזהר.

תהליך החזרת האהבה הוא תהליך אנרגטי המשלב עבודה אנרגטית שחייבת ידע עמוק והבנת הכוחות האנרגטיים הפועלים מבית ומחוץ ועדיין יחד עם זאת זה מצריך אבחון מקדים על מנת לזהות אם בכלל ניתן לבצע את התהליך ומה סיכויי ההצלחה.

סיכויי ההצלחה מותנים במספר גורמים,אך החשוב בהם הוא אם אכן הייתה אהבת אמת בתחילת הקשר המשוללת אינטרסים ,התמדת המבקש להחזיר ואמונתו בתהליך וכמובן ניקוי מכלול הטעויות שנעשו בדרך והחשוב מכול רצון הבורא הכול יכול המחליט האם להעניק הזדמנות שניה לבני הזוג והאם ההשתדלות שנעשתה ראויה.



10 צפיות