פרשת כי תבוא-תתחדש!

(כ"ו, ט"ז) הַיּוֹם הַזֶּה ה' אֱלֹקֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ.

פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : * * מדרש לקח טוב. בְּכָל יוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ חֲדָשִׁים כְּאִלּוּ בּוֹ בַּיּוֹם נִצְטַוֵּיתָ עֲלֵיהֶם.

מִטִּבְעוֹ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁלְּאַחַר שֶׁחוֹזֵר הוּא כַּמָּה פְּעָמִים עַל פְּעֻלָּה כָּל שֶׁהִיא - כַּמָּה טוֹבָה וּמְיֻחֶדֶת שֶׁתִּהְיֶה, נַעֲשֶׂה מֻרְגָּל בָּהּ, וְהִתְרַגְּשׁוּתוֹ וְהִתְלַהֲבוּתוֹ מִתְמַעֶטֶת וּפוֹחֶתֶת * * ראה בפירוש היעב"ץ ז"ל על מסכת אבות (א',ד') שהביא שלכן הנביא ציווה לישראל בעת בואם לבית המקדש להכנס דרך השער הצפוני, ולצאת דרך השער הדרומי, כדי שלא יעברו פעמיים דרך אותו השער ויבואו להתרגל במקום ויופחת ערכו בעיניהם(!!!) וזה הטעם למאמר חז"ל "עבר עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר". ורבינו ה"חתם סופר" זיע"א בפירושו עה"ת (פרשת שלח לך) כתב שאף הנשמה עלולה ליפול בידי ההרגל, ואפילו נשמת צדיק המתעברת באדם לעוררו עלולה להמשך אחר הגוף בו נתעברה ולשקוע בהרגליו, עד כמה גדול כחו של ההרגל. וראה בספר "מגדל עוז" שההרגל הוא טבע שני, ושולט אף על הראשון! . אֲבָל הַקָּבָּ"ה דּוֹרֵשׁ מֵאִתָּנוּ * * כדרשת הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן זיע"א על הכתוב באברהם והמלאכים: "ורחצו רגליכם" - רחצו עצמכם מן ההרגלים המגונים שבכם. לִרְחֹץ אֶת רַגְלֵינ'וּ, וּלְהַרְגִּישׁ בְּכָל יוֹם וְיוֹם כְּאִלּוּ הוּא הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁלָּנוּ בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁלֹּא תְּהֵא עֲבוֹדָתֵנוּ כְּמִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה. * * ורמזוהו בפסוק שנוהגים לומר בהנחת התפילין: "וארשתיך לי לעולם..." שתהיה עבודתנו עם הקב"ה תמיד בבחינת ימי האירוסין, שאלו ימים בהם בני הזוג נרגשים לקראת יום חתונתם ויום שמחת לבם. הַתְּפִלִּין - כִּבְיוֹם הַבַּר מִצְוָה, וְהַתְּפִלָּה - כְּבַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בָּהּ פָּתַחְנוּ אֶת הַסִּדּוּר, וַאֲמִירַת הַשָּׁלוֹם לַשָּׁכֵן אוֹ לִבְנֵי הַבַּיִת - כִּלְמִי שֶׁלֹּא רְאִינוּהוּ זְמַן רַב, וְכֵן עַל זוֹ הַדֶּרֶךְ. וְכִלְשׁוֹן * * בספרו "חובות הלבבות". רַבֵּנוּ בְּחַיֵּי: הַהִתְחַדְּשׁוּת - הֲגָנָה, וְהַהִתְרַגְּלוּת - סַכָּנָה!