פרשת כי תצא-דיוקנו של מלך

(כ"א, כ"ג) לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בְּיוֹם הַהוּא כִּי קִלְלַת אֱלֹקִים תָּלוּי וְלֹא תִּטְמָא אֶת אַדְמָתְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נָתַן לְךָ נַחֲלָה.


פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : תוספתא סנהדרין ט'. זִלְזוּלוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הוּא, שֶׁאָדָם עָשׂוּי בִּדְמוּת דְּיוֹקְנוֹ, וְיִשְׂרָאֵל הֵם בָּנָיו. מָשָׁל לִשְׁנֵי אַחִים תְּאוֹמִים, שֶׁהָיוּ דּוֹמִין זֶה לָזֶה, אֶחָד נַעֲשָׂה מֶלֶךְ וְאֶחָד נִתְפַּס לְלִסְטִיּוּת וְנִתְלָה, כָּל הָרוֹאֶה אוֹתוֹ אוֹמֵר: "הַמֶּלֶךְ תָּלוּי".


הַדְּבָרִים מְדַבְּרִים בְּעַד עַצְמָם: מַהוּ יְהוּדִי, וּלְמִי הוּא דּוֹמֶה, וּמַהִי חֻמְרַת הַפְּגִיעָה בּוֹ. וְכָל הַמּוֹסִיף - גּוֹרֵעַ!