פרשת כי תצא-זכות הדבור

(כ"ב, ט"ז) וְאָמַר אֲבִי הַנַּעַר אֶל הַזְּקֵנִים אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה לְאִשָּׁה וַיִּשְׂנָאֶהָ.

פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : * * ספרי רל"ה. מְלַמֵּד שֶׁאֵין רְשׁוּת לָאִשָּׁה לְדַבֵּר בִּפְנֵי הָאִישׁ.

לֹא תִּמְצָאֶנּוּ אֶלָּא * * ירמיה ג',י"ד. אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה, * * מדרש רבה בראשית ע"א, י"ג. וכ"ק האדמו"ר ממודז'יץ שליט"א אמר לי פעם ראייה נוספת להנהגה זו מאברהם אבינו שביקש משרה "אמרי נא אחותי את וכו' ", ובכתוב נזכר שלא היא אמרה אלא הוא, שכנראה לא רצתה לדבר לידו. וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁזָּכָה לְכָךְ שֶׁבֵּיתוֹ בַּיִת שֶׁל תּוֹרָה, וּמֻנְהָג עַל פִּי דַּעַת הַתּוֹרָה, הַמְלַמֶּדֶת לָאָדָם אָרְחוֹת חַיִּים יְשָׁרִים וּמְתֻקָּנִים, הֵיאַךְ מַעֲרֶכֶת הַיְּחָסִים בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ צְרִיכָה לְהִתְנַהֵל, וְהַתּוֹצָאוֹת נִרְאוֹת בַּשֶּׁטַח, וְלַמְפֻרְסָמוֹת אֵין צָרִיךְ רְאָיָה. כִּי כְּשֶׁלְּכָל אֶחָד יֵשׁ אֶת הַמָּקוֹם שֶׁלּוֹ, וְלֹא מְנַסִּים שְׁנַיִם לֵישֵׁב בְּאוֹתוֹ הַכִּסֵּא וְלִלְבֹּשׁ אֶת אוֹתָהּ הָאִיצְטְלָא, אֲזַי הָאַהֲבָה וְהַשָּׁלוֹם מְנָת חֶלְקָם, * * וראה בהמשך (כ"ד, ה') מש"כ בס"ד בנושא חשיבות ומעלת האשה. וְכָל אֶחָד יוֹדֵעַ לְכַבֵּד אֶת הַשֵּׁנִי בְּשֶׁלּוֹ. אוּלָם כְּשֶׁצְּרִיכִים לְהִלָּחֵם מִי בָּרֹאשׁ, * * וזכורני פעם אחת ביושבי עם זוג הורים שאינם נמנים בקרב שומרי התורה והמצוות שבאו לדבר עמי אודות בנם ה"מתחרד", החלו לריב ביניהם באמצע השיחה מי ידבר ומי ישתוק, וכל אחד השתיק את השני, עד שהנושא עבר מבנם - להשכנת שלום בית ביניהם... וּלְמִי זְכוּת הַדִּבּוּר, אֲזַי הַמַּצָּב לֹא טוֹב, וְהַסּוֹף מְאֹד קָרוֹב