פרשת ניצבים-משרד החינוך

משרד החנוך

(כ"ט, י"ב) לְמַעַן הָקִים אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם וְהוּא יִהְיֶה לְּךָ לֶאֱלֹקִים כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב.

מדרש תנחומא פרשת נצבים פרק ב'. לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת נִצָּבִים לַקְּלָלוֹת? לְפִי שֶׁשָּׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל מֵאָה קְלָלוֹת חָסֵר שְׁתַּיִם, הוֹרִיקוּ פְּנֵיהֶם וְאָמְרוּ: מִי יוּכַל לַעֲמֹד בְּאֵלּוּ? הִתְחִיל מֹשֶׁה לְפַיְּסָם: אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם - הַרְבֵּה הִכְעַסְתֶּם לַמָּקוֹם, וְלֹא עָשָׂה אִתְכֶם כְּלָיָה, וַהֲרֵי אַתֶּם קַיָּמִים לְפָנָיו.


צִוּוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל:סוטה מ"ז ע"ב. לְעוֹלָם תְּהֵא שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרֶבֶת, שֶׁגַּם בִּשְׁעַת תּוֹכֵחָה יֵדַע אָדָם לְפַיֵּס וּלְעוֹדֵד אֶת הַמּוּכָח, שֶׁלֹּא יִתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת. וְיִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהַקְנִיטוֹ וּלְהַפְחִידוֹ יֶתֶר עַל הַמִּדָּה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב בְּסֵפֶר חֲסִידִים ונראה שמקורו טהור ממסכת איכה רבתי (ב',ד') שם אמרו: מעשה בבנו של גורנוס בלוד שברח מבית הספר, והראה לו אביו באזנו ונתיירא והלך ואיבד עצמו בבגד.ומעשה בתינוק אחד מבני ברק ששבר צלוחית בשבת והראה לו אביו באזנו ונתיירא והלך ואיבד עצמו בבור, מכאן אמרו חכמים אל יראה אדם לתינוק אלא ילקהו מייד או ישתוק ולאיאמר כלום. מַעֲשֶׂה בְּאָב שֶׁהִפְחִיד אֶת בְּנוֹ הַרְבֵּה וְהָלַךְ הַיֶּלֶד וְקָפַץ מִן הַגָּג וּמֵת ל"ע. וְקַבָּלָה בְּיָדֵינוּ מֵהַגָּאוֹן מִוִּילְנָא זַצוּקָ"ל, כן למדים אנו מהכתוב במשלי (י"ז, י'): "תֵחַת גערה במבין מהכות כסיל מאה". וראה עוד ברכות (ז' ע"א). שֶׁהַכָּאַת הַלָּשׁוֹן קָשָׁה מֵהַכָּאַת הַמַּקֵּל, שֶׁזּוֹ רַק לַגּוּף וְזוֹ לְנֶפֶשׁ, זוֹ עוֹבֶרֶת וְנֶעֱלֶמֶת וְזוֹ לָעַד קַיֶּמֶת, לָכֵן יֵדַע לְהִזָּהֵר בִּלְשׁוֹנוֹ פֶּן יִשָּׂא עָלָיו חֵטְא. וְהַנְהָגָה יְשָׁרָה וּבְרִיאָה מֵאַנְשֵׁי חִנּוּךְ שֶׁלֹּא לוֹמַר בְּעֵת עֲנִישָׁה "בֹּא אַעֲנִישְׁךָ", אֶלָּא "בֹּא אֲחַנֶּכְךָ", שֶׁהַתַּכְלִית הִיא בַּחִנּוּךְ וְלֹא בָּעֹנֶשׁ וראה עוד מש"כ בס"ד לעיל פרשת בראשית (א',ט"ז).