פרשת ראה - באהבה וברצון

(י"ב, ח') לֹא תַעֲשׂוּן כְּכָל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹשִׂים פֹּה הַיּוֹם אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו.


פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : זבחים קי"ז ע"ב. נְדָרִים וּנְדָבוֹת שֶׁאַתֶּם מִתְנַדְּבִים עַל יְדֵי שֶׁיָּשָׁר בְּעֵינֵיכֶם לַהֲבִיאָם, וְלֹא עַל יְדֵי חוֹבָה, אוֹתָם תַּקְרִיבוּ בַּבָּמָה.



עִקַּר תַּכְלִית הָעֲבוֹדָה הָרְצוּיָה לִפְנֵי הָאֱלֹקִים הִיא שֶׁיַּעֲבֹד הָאָדָם אֶת יוֹצְרוֹ לֹא מִתּוֹךְ אִלּוּץ וּכְפִיָּה, אֶלָּא מֵאַהֲבָה וּבְרָצוֹן, כְּבֶן הַמִּתְמַסֵּר לְאָבִיו מֵאַהֲבָתוֹ וְקִרְבָתוֹ אֵלָיו, וּכְמַאֲמַר חֲזַ"ל: סנהדרין ק"ו ע"ב. ותרגומו: הקב"ה חפץ בלבו של האדם. רַחֲמָנָא לִבָּא בָּעֵי. בְּלִי אַהֲבָה וּנְדִיבוּת הַנֶּפֶשׁ, מָה עֵרֶךְ יֵשׁ לְטוֹבָה הַנַּעֲשֵׂית שֶׁלֹּא מֵרָצוֹן? וְאִם יָבִיא לָנוּ אָדָם מַתָּנָה כִּי פְּלוֹנִי חִיְּבוֹ - הֲנַחְזִיק לוֹ טוֹבָה בְּלִבֵּנוּ עַל כָּךְ? וְאִם יַעֲזֹר כִּי לֹא נָעִים לוֹ לְסָרֵב בִּפְנֵי פְּלוֹנִי - הֲיִיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵינוּ?



כָּךְ כמו שכתוב במשלי (י"ז, ג'): מצרף לכסף וכור לזהב ובוחן לבות ה'. ופירש ה"מצודות דוד" שם: כשם שאת הכסף והזהב מכניסים לכור ההיתוך ושם נשרפים כל הפסולת והסיגים, ונותר רק הזהב הנקי ממנו מתפרנס האומן, כך הקב"ה בוחן ומצרף את לבו של האדם לראות מה עשה מרצונו הנקי והאמיתי בלי שום הכרחים ואילוצים ומניעים וגורמים חיצוניים, ועל כך הוא נותן לו שכר. ולאור הנ"ל, נחשוב מה נותר לנו ממעשינו לפני האלוקים... הַקָּבָּ"ה בּוֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת, וְיוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת בְּנֵי אָדָם, מַבְחִין וּמַכִּיר בַּמִּצְוָה הֵיאַךְ נֶעֶשְׂתָה, וְאִם עוֹשִׂים כִּי "צָרִיךְ", וְהוֹלְכִים כִּי "אֵין בְּרֵירָה", וְנוֹתְנִים כְּדֵי "לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה" - מלאכי א',ח'. הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ? נַחֲשֹׁב עַל זֶה.